Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kilayim
Daf 39a
משנה: הַפְּרוֹטִיּוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְטַמְּאוֹת בְּאוֹהֶל כֶּאָדָם. הַקּוֹפָּד וְחוּלְדַּת הַסְּנָאִין חַיָּה. חוּלְדַּת הַסְּנָאִין רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר מְטַמֵּא בִּכְזַיִת בְּמַשָּׂא וְכַעֲדָשָׁה בְמַגָּע. שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִין חַיָּה. כֶּלֶב מִין חַיָּה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִין בְּהֵמָה. הַחֲזִיר מִין בְּהֵמָה. הֶעָרוֹד מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף מִין חַיָּה. וְהָאָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ.
Traduction
La réunion des mulet défectueux (de provenance douteuse) est interdite, mais celle des Remekh (tous d’origine chevaline (276)Comp. (Est 8, 10.)) est permise. Quant au singe dit homme des bois (277)En arabe, nanus, selon Forsk, descriptio animalium, 3. (ou zoophyte), c’est un animal sauvage; toutefois, dit R. Yossé, si cette bête morte se trouve sous une tente (278)Pour ces impuretés légales, voir VIe partie de la Mishna, traité Ohalot etc., elle la rend impure comme un cadavre humain. Le hérisson (279)Voir (Shabat 5, 4). et la fourmi sauvage (ou fouine) sont considérés comme animaux sauvages. Pour cette dernière, dit R. Yossé, ses fragments cadavériques rendent impur; selon Shammaï, cela a lieu lorsqu’on ne porte une quantité égale à une olive, ou lorsqu’on en touche une quantité grande comme une lentille (280)Cette divergence tient à ce que l'on ignore, si c'est une bête ou un ver.. Un taureau, quoique sauvage, fait partie (par son origine) des espèces domestiques; selon R. Yossé, c’est un animal sauvage. Le chien est un animal sauvage; selon R. Meir, c’est une béte domestique. Le porc est un animal domestique; le mulet est sauvage, ainsi que l’éléphant et le singe. L’homme peut se joindre à toutes ces espèces pour labourer ou trainer une voiture.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הפרוטיות אסורות. פרוטיות הן ממין הבא משני מינין שיש בהן צד סוס וצד חמור:
והרמך. הוא מין ממין הסוסים ומפ' בגמ' כדכתיב בני הרמכים והם כולם מין אחד לפיכך מותר זה עם זה:
ואדני השדה חיה. מפרש בגמ' שהוא ממין החיה הדומה לאדם ונקרא בר נש דטור ומטיבורו יוצא כמין חבל ומחובר בארץ וזהו חיותו והוא אוכל מן העשבים שסביב החבל וכשנפסק מזה החבל מיד הוא מת:
רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם. דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה לרבות האדם שגדל על פני השדה ואין הלכה כרבי יוסי:
הקופד. הוא אריצ''ו בלעז והוא מלא קוצים וחדודים כמחטות כדתנינן ולא פרה בעור הקופד וטבעו של זה כשנוגעין בו כופל עצמו ומכנים ידיו ורגליו בבטנו ונעשה ככדור והוא ממין חיה:
וחולדת הסנאין. חולדה הגדילה בסנה והיא כמיני השועלים:
חולדת הסנאין ר' יוסי אומר בש''א וכו'. דמספקא להו אם ממין חיה ונבלתו מטמא בכזית ומטמא במשא לטמא אדם לטמא בגדים כנבלת בהמה וחיה או אם מין שרץ הוא ומטמא כעדשה במגע אבל לא במשא ואין הלכה כר' יוסי:
מתני' שור בר. הגדל במדבר מין בהמה ונ''מ לענין כלאים דאם מין בהמה הוא הרי הוא שור ואינו כלאים עם השור ואילו לר' יוסי כלאים הוא והכי אמר בגמ' וכן לענין חלבו דאם מין בהמה חלבו אסור ואם מין חיה הוא מותר וכן לענין כיסוי ואין הלכה כר' יוסי:
כלב מין חיה. ונ''מ לענין מקח וממכר ולענין מתנה וכן במקדיש שאם כתב לכל חיה שברשותו וכן לכל הני דקחשיב במתני' ואין הלכה כר''מ:
ערוד. חמור הבר. והוי כלאים עם החמור להתנא דהתוספתא בפ''ק:
ואדם מותר עם כולן. כדדריש בגמ' לא תחרוש וכו':
הלכה: הַפְּרוֹטוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רַמְכָא דְּלָא כַלִינֹס. כְּמַה דְּתֵימַר בְּנֵי הָרַמָּכִים.
Traduction
''La réunion des remekh, est-il dit, est permise''. On entend par ce terme, dit R. Imi au nom de R. Eleazar, une sorte spéciale de jument sans frein, acalino'', comme il est dit dans Esther (ib.): les fils des remakhim (pour désigner des courriers rapides).
Pnei Moshe non traduit
גמ' רמכה דלא כלינס. הוא קטן בשנים שעדיין לא הורגל במתג ורסן כמה דתימר בני הרמכים. כלינס מלשון מתג ורסן כך פירש בערוך. ובמדרש ילמדנו וישם ה' דבר בפי בלעם נתן לו המקום כלונס וכלמו ובאבות דר' נתן אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה למה הוא דומה לסוס שיש לו כלינס ושאין בו מעש''ט דומה לסוס שאין לו כלינס כיון שרוכב עליו זוקרו בבת ראש:
אַבְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. ייַסִי עַרְקִי בַּר נַשׁ דְּטוּר הוּא וְהוּא חַיי מִן טִיבוּרֵייהּ אִיפְסַק טִיבוּרֵייהּ לָא חַיי. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגָדֵל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
Traduction
Ce que l’on appelle zoophyte est un animal sauvage. Selon Yossé d’Arak, c’est l’homme des montages, attaché à la terre par le nombril d’où il vit; et lorsque l’on est parvenu à briser ce lien, il meurt. Selon R. Hama bar Oukba au nom de R. Yossé ben Hanina, il est dit dans notre Mishna que R. Yossé déclare cette bête morte aussi impure qu’un cadavre humain, parce qu’il est dit (Nb 19, 16): tout ce qui touche la surface du champs sera impur; or, cette expression comprend la bête dont la vie est adhérente à la surface du champ.
Pnei Moshe non traduit
ייסי ערקיי. כך היה שמו ומפרש מהו אדני שדה בר נש דטור וכו' כדפרישית במתני':
טעמיה דר' יוסי. משום דכתיב וכל אשר יגע וכו':
הַיָּרוֹרוֹת וְהַנַּעֲמִית הֲרֵי הֵן כְּעוֹף לְכָל דָּבָר. וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה.
Traduction
Le dragon (281)Selon J. Lévy: les montres gémissants. et l’autruche sont considérés sous tous les rapports d’impureté comme des oiseaux, et le serpent comme une bête sauvage.
Pnei Moshe non traduit
הירודות וכו'. תוספתא פ''ה:
וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִווֹן אַתּוּן זְבַנִּין לֹו אָזְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו 39a חֲמוֹר.
Traduction
Mais, selon R. Juda, quels sont les signes qui permettent de distinguer si la mère était une jument ou une ânesse? Les voici, dit R. Yona: si les oreilles sont petites, la mère était une jument, et le père un âne; si elles sont grandes, c’est l’inverse (la mère était une ânesse). R. Mena observait ceux qui appartenaient à R. Juda Nassi, et il disait: si vous voulez acheter des mulets, achetez ceux qui ont de petites oreilles, parce qu’alors ils proviennent d’une jument et d’un âne.
Pnei Moshe non traduit
ואלו הן הסימנין. גרסי' להא לעיל פ''ח דברכות בהלכה ה' דקאמר פרד אלו היימים שחציו סוס וחציו חמור ואלו הן הסימנין להכיר לאמו וכן הכא לר' יהודה:
אין בעיתון מיזבון מולוון. אם אתם רוצים לקנות הפרדות וכן הוא בלע''ז מולוי''ן ולהשים אותן במרכבה תראו שלא יהו כלאים וכל שאזניהם קטנות הן מאם סוסיא ואביהן חמור וכשהסימנין ניכרין אין חוששין לאביהן:
הַלּוֹבֶן מִן הָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹחַ וַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים. וְהַאוֹדֶם מִן הָאִשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הָעוֹר וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם. וְהָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּשְׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.
Traduction
– Lors de la conception d’un enfant, les parties blanches (273)Comp. Babli, (Nida 31a)., telles que le cerveau, les os et les nerfs, viennent de l’homme; les parties rouges, surviennent à l’enfant par la mère dont naissent la peau, la chair et le sang (274)De même, au sujet du mulet, les oreilles composées surtout de peau, proviennent de la mère.; enfin, l’esprit, le souffle vital et l’âme viennent de Dieu, et tous trois contribuent à la naissance (275)Comp. Ci-dessus, (Pea 1, 1)..
Pnei Moshe non traduit
הלובן מן האיש וכו'. משום דקאמר אזניו קטנות ניכר שאמו סוס מייתי להא שמצד האם בא העור והבשר של הגוף והאברים ולפיכך ניכר בהאברים אם אמו סוס או לא:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בְּסוּס בֶּן סוּס בֶּן חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בֶּן חֲמוֹר בֶּן סוּס. רִבִּי חַגַּיי רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אִיסִּת בְּנֵי עִזִּים בְּנֵי רְחֵלִים אֲסוּרִין זֶה אִם זֶה. דְּלֹא כֵן מָה אֲנָן אָֽמְרִין עֵז בֶּן עֵז בֶּן רָחֵל עִם רָחֵל בֶּן רָחֵל בֶּן עֵז.
Traduction
R. Abaou, R. Juda dit au nom de Rab: les sages, se rangeant à l’avis de R. Juda, reconnaissent que l’on ne se préoccupe pas de la question de mélange en cas d’égalité des origines, lorsqu’un mulet provient d’un cheval et d’une ânesse, et un autre d’une jument et d’un âne. R. Hagaï ou R. Zeira, dit au nom de R. Issi: il est interdit de joindre ce qui est d’extraction inégale, comme des petits de chèvres issus d’un bélier avec des petits de brebis issus d’un bouc ne peuvent pas être joints. C’est, en effet, ce que l’on a enseigné: on ne doit pas joindre un chevreau né d’un bouc et d’une brebis avec un agneau né d’un bélier et d’une chèvre.
Pnei Moshe non traduit
מודים חכמים לר' יהודה בסוס בן סוס בן חמור. כלומר כשזה הסוס נולד מן האם הסוס והוא גם בן חמור שאביו חמור עם זה השני שהוא חמור הנולד מן האם החמור והוא גם בן סוס שאביו הוא סוס בזה מודים לו שאסורין זה עם זה דלא פליגי אלא כשאמותיהן לבדן הן שני מינין שזה מן האם הסוס וזה מן האם חמור ואביהן לא ידעינן מנו אבל הכא אנו יודעין ודאי אביהן שזה חמור וזה סוס ומיהו זה א''א לפרש כן שהרי כל הפרדות הם כן מצד אחד סוס ומצד אחד חמור וכשאמו של זה סוס א''כ בודאי אביו חמור וזה אמו חמור א''כ בודאי אביו סוס ובהא פליגי חכמים ואמרי כל מין פרדות אחד לכך נראה לפרש דה''ק בסוס בן סוס בן חמור היינו כשחמור ילדה כמין סוסיא ועל אותה הסוסיא בא חמור ונולד זה והוא סוס נמצא זה הפרדה הוא חמור גמור מב' צדדין שהרי אביו חמור ואמו אע''ג שהיא מין סוס מ''מ נולדה מן החמורה והרי היא חמורה ממש ואף שנראית כמין סוס ומפני כך הפרד הנולד ממנה נראה כסוס וכן זה השני הוא חמור בן חמור מצד האם והאם בן סוס שאמה היתה סוס וילדה כמין חמור וכשבא עליה הסוס נולד זה הפרד ודומה לאמו החמור והרי הוא סוס גמור שאמו הנראית כמין חמור היא נולדה מן הסוס והשתא שפיר קאמר דבהא מודים חכמים לר' יהודה שאסורין זה עם זה:
בני עזים בני רחלים אסורין זה עם זה. ומשום דקשיא מאי קמ''ל הני כלאים ממש הן הלכך מפרש לה:
ולא כן אנן אמרין. כלומר דעל כרחך דלא כן אנן אמרין אלא בכה''ג כדלעיל וה''נ כן עז בן אם עז והיא בן רחל שרחל אחת ילדה כמין עז והרי הוא רחל עם רחל שהיא נולדה מן רחל ואותה האם נולדה מן העז והרי היא עז וקמ''ל דאף שנראית כמין זה מ''מ אחרי אותה האם אנו הולכין שילדה כמין אחר והרי הן כלאים זה עם זה:
Kilayim
Daf 39b
משנה: אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מִטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמָלִים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בְזֶה אִם רוֹב מִן הַגְּמָלִים מוּתָּר. אִם רוֹב מִן הָֽרְחֵלִים אָסוּר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה אָסוּר. וְכֵן הַקַּנַּבִּס וְהַפִּשְׁתָּן שֶׁטְּרָפָן זֶה בְזֶה. הַשֵּׂירָיִין וְהַכַּלָּךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגְעַ בָּהֶן. אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם. לֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה אֲפִילוּ לִגְנוֹב אֶת הַמֶּכֶס.
Traduction
Parmi les étoffes, on n’interdit que le mélange de la laine et du fil (291)(Shabat 26b)., de même que ces étoffes seules communiquent l’impureté des plaies ou taches (de la lèpre). Les sacerdotes devant fonctionner au Temple se revêtent de laine ou de fil. Si l’on a mêlé des poils de chamelle à de la laine de chèvre et que la majeure partie soit de chamelle, il est permis d’y joindre du fil; mais c’est défendu si la laine est la principal. Si chaque part forme juste la moitié, c’est défendu. Il en est de même pour le mélange de fil et de chanvre (il porte de savoir quelle est la plus grosse part). Reprise. La soie de Chine shro'' et la soie de conque (295)Bochart, Hierozoicon, 1re partie, 1. 11, 45, p. 487. C'est une sorte de soie brute. ne forment pas (avec la laine ou le fil) un mélange interdit, mais on ne doit pas les joindre pour éviter l’apparence du mal. Si dans les tapis ou les coussins un de ces mélanges s’est produit, cela ne fait rien, pourvu que l’on n’y touche pas avec le corps nu. Il n’est pas permis de se revêtir d’étoffes hétérogènes, ne fût-ce que pour un instant (296)''(Menahot 41a); (Baba Qama 113a).'' ou fût-ce au-dessus de dix autres vêtements (sans en tirer profit directement), et fût-ce pour tromper l’octroi (en dissimulant ainsi sa qualité, lorsque les juifs devaient, en passant, remettre un droit de péage spéciale).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אינו אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים. דכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו פרט הכתוב צמר ופשתים דוקא אבל שאר מינין לא ובגמ' יליף להמקרא דאינו נקרא צמר אלא של רחלים ואילים בלבד:
ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים. כדכתיב והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים:
אין הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים. דכתיב בבגדי כהונה שש ובד וזהו פשתן שעולה בד בבד שאין שני קנים עולין מגרעין אחד אלא קנה יחידי מכל גרעין וכתיב באבנט תכלת והוא צמר צבוע בדם חלזון וארגמן הוא צמר צבוע בצבע אדום שקרוי ארגמן והוא לאכ''א בלעז ותולעת שני הוא צמר צבוע בצבע אדום שקורין כרמז''י:
שטרפן. שעירבן זה בזה אם רוב מן הגמלים מותר לערב עמהן פשתן לפי שצמר הרחלים המועט נתבטל ברוב של הגמלים:
וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה. אם רוב מן הקנבוס מותר לערב צמר עמהם:
מתני' השיריים והכלך. מיני משי הן וכדמפרש בגמרא:
מפני מראית העין. שיש בהן שדומה לצמר ויש שדומה לפשתן:
ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן. ודוקא אם הן קשים אבל אם הן רכים אע''פ שמן התורה אינו אסור אלא העלאה ושהיא דרך לבישה וכן מותר מן התורה לישב על מצעות של כלאים דכתיב לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך אבל מדברי סופרים החמירו ואמרו אפי' עשר מצעות זו על גבי זו והתחתון שבהן כלאים אסור לישב על העליון שמא תכרך נימא על בשרו:
אין עראי לכלאים. דלבישת עראי לבישה היא:
אפילו על גבי עשרה. ואף על פי שאינו נהנה מן הכלאים:
אפילו לגנוב את המכס. שלא יכירו בו שהוא יהודי או במקום שפורעין המכס מבגדים וכשהוא לובשו אינו נותן מכס:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת הֵן. הַצְּלָף בְּאִילָן כְּבֵית שַׁמַּאי. כְּלֵי חֶרֶס כִּכְלֵי נֶתֶר כְּבֵית שַׁמַּאי. חוּלְדַּת הַסְּנָאִים בִּשְׁרָצִים כְּבֵית שַׁמַּאי. פּוּל 39b הַמִּצְרִי בִזְרָעִים. וְאַנְדְרוֹגִינוֹס בָּאָדָם. כּוֹי בְּחַיָּה דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא אָמַר וְאַמָּה טְרִיקְסִין. מַהוּ וְאַמָּה טְרִיקְסִין רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרָייָה אָמַר טְרִיקְסוֹן מַה מִבִּפְנִים מִבְּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִן מַה דִכְתִיב וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבַּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי הָדָא אָֽמְרָה מִבִּפְנִים. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָֽכְתִיב וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ וָעֶשֶׂר רוֹחָב. הָדָא אָֽמְרָה מִבְּחוּץ.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: pour six objets il y a doute. Ainsi, 1° le câprier, selon Shammaï (282)Comp. Ch. 5, dernier, fin, et ibid. note., est tantôt considéré comme arbre (par rapport à la vigne), et tantôt non (par rapport aux végétaux); 2° les vases en matière dite nitrum (283)(Kelim 2, 1). sont tantôt susceptibles d’impureté à l’intérieur, comme les vases d’argile, tantôt à l’extérieur; 3° la fourmi sauvage est considérée comme reptile, selon Shammaï, au sujet de l’impureté; 4° la fève égyptienne parmi les végétaux (284)Tantôt elle sert de semence, tantôt de verdure, elle suit, selon ces cas, des règles diverses. Comp. (Sheviit 2, 9).; 5° l’androgyne dans l’espèce humaine, et 6° les argali (capricorne) parmi les animaux (285)Comme il ressemble un peu au cerf et un peu au bouc, on ne sait si c'est un animal domestique ou sauvage. sont douteux d’après tous les sages. Selon R. Hama bar Oukba, il faut y ajouter aussi la coudée des fragments truco'' (286)''Comp. Rabbi, (Yoma 52a); (Baba Batra 3a); et (Midot 6, 7).''. Que nomme-t-on ainsi? C’est le morceau, répond R. Yona de Boçra (l’espace d’une coudée au Temple qui faisait partie, soit du parvis, soit du sanctuaire), tantôt isolé à l’intérieur, tantôt à l’extérieur. Selon R. Yossé, comme il est écrit (1R 6, 17): Il y avait 40 coudées d’espace, cela indique que telle était la longueur totale du parvis, non compris la coudée de séparation, que l’on compte avec le sanctuaire. R. Mena, au contraire, invoque un autre verset (2Ch 3, 8): Il bâtit le sanctuaire sur une longueur de 20 coudées et une largeur de dix; cela prouve que cette démarcation n’en fait pas partie et lui est extérieure.
Pnei Moshe non traduit
ששה ספיקות הן. ושלשה לב''ש כדחשיב ואזיל הצלף לב''ש ספק אילן ספק ירק כדגרסי' לעיל סוף פ''ה הצלף בש''א כלאים בכרם וכו' הכל מודים שהוא חייב בערלה ומשום דמספקא להו לב''ש ס''ל לענין כלאים לחומרא דכמין ירק חשבינן ליה ולענין ערלה מין אילן הוא ולב''ה אמרינן התם דכאילן הוא כל דבר:
כלי חרס בכלי נתר כב''ש. תוספתא דריש פ''ב דכלים כלי נתר בש''א מטמאין מתוכן ומאוירן ככלי חרס ומאחוריהן ככלי שטף וב''ה אומרים כלי נתר הרי הן ככלי חרס לכל דבר:
חולדות הסנאים וכו'. כדאמר ר''י במתני':
פול מצרי בזרעים. לעיל בפ''ג בהל''ב מייתי לה התוספתא האפונים הגמלונים ופול המצרי שזרען לזרע אין זורעין אותן בערוגה זרען לירק זורעין אותן בערוגה ומשום דמספקא לן אם מין ירק או מין זרע הוא והא דלא חשיב אפונים הגמלונין משום דבמתני' התם קתני סתמא אפונים הגמלונין מין ירק:
ואנדרוגיניס באדם. דמספקא לן אם זכר או נקבה וכן כוי בחיה אם מין חיה היא או מין בהמה אלו שלשה לד''ה הן בספק. ואמה טרקסין. דתנן בפ''ד דמדות אמה טרקסין וכ' אמה בית קדשי קדשים ג''כ בספק הוא כדמפרש לתמיה:
מהו ואמה טרקסין. מהו הלשון של טרקסין ומפרש רבי יונה בוצרייה טריכסון. כלומר על שם הספק נקרא כך כאדם האומר מה זה מבפנים או מבחוץ אם קדושתו כלפנים שהוא בית קודש קדשים או קדושתו כהיכל שהוא מבחוץ ממנו ואותו אמה היה כותל מפסיק בין הקדש ובין קדשי קדשים:
מן מה דכתיב. במלכים ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני אלמא דמבית לדביר והוא הכותל המפסיק והוא בכלל זהו קדש הקדשים והדביר הוא בחשבון של לפני ולפנים שהרי הארבעים אמה שהוא ההיכל לפני לפי משמעות הכתוב הוא חוצה לו הדא אמרה שהדביר והוא אמה טרקסין נחשב מבפנים:
א''ל ר' מנא והכתיב. בד''ה ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רוחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ושם לא הוזכר דביר אלמא דבית קה''ק הוא עשרים אמה וגו' מלבד הדביר וא''כ הדא אמרה מבחוץ הוא הדביר ואכתי מספקא לן דחד קרא משמע הכי וחד משמע הכי:
שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה. רַבָּנִין אָֽמְרֵי מִיכֹּא הֲוָה וְעָרַק לְתַמָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עִיקָּרֵיהּ מִן תַּמָּן הֲוָה. הָא שׁוֹר עִם שׁוֹר בַּר אֵינָן כִּלְאַיִם דְּלֹא כְרִבִּי יוֹסֵה דְּרִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין וְתוֹרֵי בַּר וְרִאמְנִין כְּרִבִּי יוֹסֵה.
Traduction
Selon les rabbins, ce taureau faisait partie primitivement d’une habitation et, après coup, il s’est enfui au désert. Selon R. Yossé, il est né, dès le principe, au désert. On a enseigné qu’un attelage d’un bœuf et d’un taureau sauvage n’est pas une réunion interdite; c’est contraire à l’avis de R. Yossé, qui l’interdit. Quant à ceux qui, dans l'énumération biblique des bêtes sauvages (Deutéronome, XIV, 5), comptent celle sorte de taureau, ils partagent l’avis de R. Yossé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבנין אמרין מיכא הוה. מכאן בישוב היה זה השור הבר וערק לתמן למדבר והלכך קסברי מין בהמה הוא ור' יוסי קסבר דעקריה מהמדבר הוא:
הא שור עם שור הבר. כלומר דהא שמעינן לת''ק דמתני' דאינן כלאים ודלא כר' יוסי דר' יוסי אמר כלאים כדתני בתוספתא בפ''ק דשור עם שור הבר וחמור עם הבר כלאים זה בזה וקמ''ל דהאי תנאי דתוספתא ר' יוסי הוא:
ואלין דמתרגמין. בקרא דז' מיני חיות איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר והתרגום על דישון ותאו ורימא ותורבלא וזהו כר' יוסי דתור ברא מין חיה הוא:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל אַוָוז עִם אַוַוז מִדְבָּר כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. אַוָוז עִם אַוַוז הַיָּם תַּנֶּה רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי דְּבַר דָּלָיָה וְלָא יָֽדְעִין מָאן תַּנֶּה. קַל וָחוֹמֶר מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵיהֶן בַּיַּבָּשָׁה אַתְּ אָמַר אָסוּר בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָד בַּיַּבָּשָׁה וְאֶחָד בַּיָּם לֹא כָּל שֶּׁכֵּן.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Samuel : l’oie domestique avec l’oie sauvage forme un mélange interdit. Quelle est la règle au sujet de la réunion de l’oie avec la poule d'eau? R. Juda ben Pazi de Bardelia a exprimé son avis à ce sujet, mais on a oublié ce qu'il avait dit. Seulement, on peut imaginer son opinion par raisonnement a fortiori : si l’on interdit la jonction de deux espèces d'oies différentes, mais vivant toutes deux sur la terre ferme; à plus forte raison est-ce interdit lorsqu’une sorte vil sur la terre et l’autre dans l’eau.
Pnei Moshe non traduit
אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה. אלא אווז. הישוב עם אווז הים מהו:
ולא ידעינן מאן תנא. בשם מי הוא ששנה זה דק''ו מאווז עם האווז הבר ששניהם ביבשה ואת אמר כלאים אחד מיבשה עם אחד בים לכ''ש:
וְאָדָם מוּתָּר בְּכוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ. כְּתִיב לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו. בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר אֵין אַתְּ חוֹרֵשׁ אֲבָל חוֹרֵשׁ אַתְּ בְּשׁוֹר עִם אָדָם בַּחֲמוֹר עִם אָדָם.
Traduction
L'on peut se servir de n'importe quelle espèce d’animal cl se l’adjoindre, soit pour cultiver la terre, soit pour mener une voiture; car il est dit : lu ne cultiveras pas avec le bœuf et l'ane réunis (Ibid., XXII, 10); la jonction du bœuf et de l’ànc est interdite, mais il est permis d’adjoindre à l'homme soit un bœuf, soit un Ane.
Pnei Moshe non traduit
ואדם מותר בכולן. מ''ט משום דכתיב לא תחרוש בשור וחמור שהאדם הוא שלא יחרוש בשני מינין אבל אתה חורש בשור עם האדם או בחמור ואדם:
הדרן עלך כלאי הכרם
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source